כל מה שהשם עושה – הכל לטובה!

במאמר זה, שמצאתי באחד האתרים, אני מביא קטע בשם לשון הכותב מאת הרב מנדל
על היסוד הגדול ביותר שלומדים הוא שכל פרט ופרט שעובר על בן אדם בחיים – הכל מתוכנן בדקדוקי הדקדוק, והכל לטובתו. גם אם נראה לו בתכלית שהדבר לרעתו, לעתיד לבוא עוד יתברר לו שזה בדיוק הפוך.

פעם היה מלך שהיה לו יועץ, שכל הזמן היה אומר לו ‘הכל לטובה’.

יום אחד המלך יצא לצוד ביער, והחליט לקחת איתו רק את היועץ הזה. המלך ירה, ולפתע חץ אחד השתחרר מן הקשת טרם זמנו, ונכנס בטעות ברגל של המלך… הרגל שתתה דם, אך המלך, שהיה בקי בכל החכמות, חבש לעצמו את הרגל. תוך כדי החבישה שמע את היועץ לוחש לו: “הכל לטובה… זה הכל לטובה…”. המלך התרגז ואמר ליועץ: “תחפור עכשיו בור!”.
היועץ החל לחפור, וכשסיים אמר לו המלך: “עכשיו תיכנס לתוך הבור ותישאר כאן, ושיהיה לך  הכל לטובה!”.

היועץ עשה כציווי המלך, והמלך הלך לבדו לדרכו. בדרך פגשה בו חבורת שודדים. כמובן שמיד תפסו אותו, קשרו אותו ורצו להורגו ולשדוד את כל אשר לו. אך לפתע הבחינו כי יש לו פצע מדמם ברגל, והם חששו כי מי יודע, אולי הפצע מזוהם והם יידבקו. לכן שחררו אותו.

המלך כבר הבין שכל הפציעה שלו אכן היתה לטובה, וכשהוא חזר אל הבור, הוא מצא שם את היועץ רוקד משמחה, ושר בקולי קולות: “הכל לטובה, הכל לטובה!”. סיפר לו המלך את כל הקורות אותו, ואמר לו: “דע לך שאכן הפציעה שלי היתה לטובה, כי אם לא – הם היו הורגים אותי. אבל למה אתה חושב שהעובדה שהיית בבור, היתה לטובה?!”. ענה לו היועץ: “אם אני הייתי נמצא איתך – הם היו הורגים אותי”.

היסוד הגדול ביותר שמביא הרב שלומדים מממגילת אסתר בפורים, הוא שכל פרט ופרט שעובר על בן אדם בחיים – הכל מתוכנן בדקדוקי הדקדוק, והכל לטובתו. גם אם נראה לו בתכלית שהדבר לרעתו, לעתיד לבוא עוד יתברר לו שזה בדיוק הפוך – נהפוך הוא!

 כיצד הסיפור הנ”ל מתקשר למגילה :
תתארו לכם – מרדכי היהודי מציל את המלך הגדול בעולם ממוות שתכננו לו שני הסריסים שלו… הוא הציל את המלך, ועוד ממוות בטוח! ומה הפרס שהוא מקבל? הוא זכה להיכתב בספר הזכרונות… איזה מן פרס זה?! המלך אחשוורוש שהיה פזרן בממון, אותו מלך שעשה משתה של 180 יום וחילק יין לכל אורח לפי הגיל שלו – לא יכול היה לשחרר לפחות כמה זהובים? לא, “רק” ספר הזכרונות… זה הזוי רק בעיני בשר ודם.

אך אוי ואבוי מה היה קורה לעם היהודי, אם הפרס היה משהו אחר. שהרי כל הנס התחיל בכך ששכתבו את ההצלה בספר הזכרונות. וכמובן שגם זה היה לטובה. רק לטובה!