בריאה באמצעות התבוננות

ג’ון ווילר (*) עמיתם של המדענים אלברט איינשטיין ונילס בוהר, עסק במכניקת הקוונטים והעלה השערה כי ייתכן וההתבוננות שלנו אינה רק מתעדת את המציאות אלא גם משנה אותה.

כאשר אנו מסתכלים על הקשר בין הבנה זו לביו שיטת תטא הילינג, אנו רואים את הנתיב האתרי שנוצר בין המטפל המטופל וכוח היצירה האלוהי כ”חור תולעת” קטן ( מושג פיזיקלי המתאר מעבר היפותטי בין שתי נקודות במרחב ובזמן ) בעת שאנו פתוחים להשתמש באנרגיה של הבורא, “חור תולעת” זה מאשפר לנו לחצות מימדים כדי ליצור ריפוי וקריאות אינטואיטיביות ללא הפרעה של גורם הזמן או של גורמים אחרים.

לסיכום, מכניקת הקוונטים מצאה שפעולת ההתבוננות משפיעה על התוצאה. תטא הילינג פועלת מתוך ההתבוננות ומגלמת את ההבנה של מכניקת הקוונטים לגבי העדות, ויש ללמוד אומנות ההדמייה על מנת להפוך את היצירה המשותפת עם הבורא לאפשרית.

זאת הסיבה לכך שהעדות של התהליך של תטא הילינג הינה כה חשובה. כאשר המטפל עד להשלמת הריפוי אזי הריפוי מתממש במציאות.

הבורא העניק לנו מתנה – היכולת ליצור עימו בשותפות Co-Create או בסינרגיה להביא את הבורא לחיי היום יום שלנו, אל המציאות שלנו, כדי לרפא אחרים וגם את עצמינו, אנו מתאחדים עם הבורא, והופכים להיות העדים לפועלו. כאשר אנו שותפים ליצירה עם הבורא אנחנו במצב תטא. במצב זה של גלי תטא עמוקים, אנו פותחים דלתות כדי ליצור ריפוי, קריאות והגשמות .

דבר אינו מתרחש בטבע מבלי ש”יראה” וא שתהייה “עדות” לקיומו. ההכרה שלנו אינה מקבלת דבר מה כאמיתי עד אשר הוא נצרב בתודעה שלנו כמשהו שראינו “במו עינינו”, כאשר הוא הופך  להיות משהו שחזינו בו, הוא מתקבל כממשי עבורנו, כפי שהוא ממשי עבור הבורא.

(*)    ג’ון ארצ’יבלד וילר (באנגלית: John Archibald Wheeler; ‏9 ביולי 1911 – 13 באפריל 2008) היה פיזיקאי אמריקאי שעסק בתורת היחסות הכלליתובניסיונות לאחד אותה עם תורת הקוונטים. במסגרת זו חקר את אפשרות קיומם של חורים שחורים, וטבע את השם “חור שחור” בשנת 1967. וילר עסק גם בפיזיקה גרעינית, והיה מעורב בפיתוח נשק גרעיני במסגרת פרויקט מנהטן, ואחר כך בפיתוח פצצת המימן האמריקאית. הוא זכה בפרס וולף לפיזיקה לשנים 1996/7.